אוטיזם
על פי ה- DSM IV אוטיזם מאובחן כאשר מתקיימים הקריטריונים הבאים:
הימצאותם של לפחות שישה קריטריונים מתוך שלושת הקבוצות הבאות
קבוצה 1: לקות משמעותית בשימוש בהתנהגויות לא מילוליות
קבוצה 2: ליקויים איכותיים בתקשורת
קבוצה 3: דפוסי התנהגות, עניין ופעילות בעלי אופי מוגבל, חזרתי וסטריאוטיפי
2. עיכוב התפקוד או תפקוד אבנורמאלי לפחות באחד מהתחומים הבאים, שמתחילה עוד לפני גיל שלוש: 1- אינטראקציה חברתית 2- שפה והשימוש החברתי בה 3- משחקי דמיון או משחק סימבולי.
3. ההפרעה אינה מוסברת טוב יותר ע"י הפרעת רט, או הפרעה דיסאינטגרטיבית בילדות.
לצד האוטיזם הקלסי ישנם כמה תסמונות שנמצאת על הרצף האוטיסטי:
- תסמונת אספרגר - אדם עם תסמונת אספרגר יציג עניין אובססיבי בתחום צר או פעילות מסוימת, התנהגות חזרתית או טקסית, דיבור או שפה חריגים, התנהגות חברתית הנתפסת כפסולה או יוצאת דופן, קשיים בתקשורת שאינה מילולית, וקושי במוטוריקה או קואורדינציה. כמו כן, רגישות יתר לגירויים חושיים נפוצה גם היא בקרב אנשים עם תסמונת אספרגר.
- PDD-NOS - הפרעה התפתחותית נרחבת לא משויכת, לרוב היא מאופיינת על ידי הופעתו של תסמין אחד או יותר מבין אלה המאפיינים תסמונות הספקטרום, אך לא די תסמינים כדי לאבחן אוטיזם קלאסי או תסמונת אספרגר.
- תסמונת רט – מאופיינת בעיקר אצל בנות (בנים הלוקים בתסמונת זו הם לרוב בעלי תבמונת נוספת). במשך 6-18 החודשים הראשונים לחייהם הלוקים בה מתפתחים באופן תקין ואז מתחילים להבחין בשינוי בהתנהגות ובנסיגה בתפקוד: תחילה בתחום המוטורי, ואחר כך גם באיבוד כישורים של דיבור וחשיבה (משכל נמוך). והם לוקים בנסיגה תפקודית נוספת בגיל ההתבגרות. עקב כך החוקרים מתלבטים לגבי השתייכותה לספקטרום האוטיסטי.
- הפרעת ילדות דיסאינטגרטיבית - הוגדרה כבר בשנת 1908 על ידי תאודור הלר, בשם "שיטיון של גיל הילדות" אצל אנשים, שמאובחנים כבעלי תסמונת זו, התסמונת מתבטאת בנסיגה ברורה וחמורה ביכולת הביטוי וההבנה של השפה ובכמה תחומי תקשורת אפשריים נוספים (תקשורת לא מילולית, כמו הבעות פנים), בנסיגה ביכולת התנועה (כולל שליטה על סוגרים) ובהתנהגות (למשל, הימנעות מחברה ונטייה לאלימות) לאחר לפחות שנתיים של התפתחות תקינה, ולפני גיל 10. ההפרעה, הרבה פעמים, מלווה באפילפסיה.
לקויות הרצף האוטיסטי הן לקויות קוגניטיביות (לקויות בהליכי חשיבה מורכבים ומודעים) והליכי עיבוד מידע חושי ראשוניים, המשלבות בעיה התפתחותית עם רגרסיה תפקודית.
לכל הלקויות האלו יש גורם גנטי מרכזי, אולם גורם זה אינו משותף לכולן ובחלק נכבד מהלקויות האלו, הוכח כי הפתולוגיה הגנטית מסובכת ביותר.
התסמינים המרכזיים המאפיינים לקויות אלו הם פגמים בתחום התקשורתי, לקות שפה ולקות בתקשורת לא מילולית כמו בהבעות פנים, התנהגות אוטיסטית אופיינית היא התנהגות חזרתית (אמירת אותו משפט שוב ושוב, נפנופי ידיים חוזרים או נדנוד חוזר של הגוף), ותחומי עניין מוגבלים. לרוב האנשים הלוקים בלקויות הקשת האוטיסטית יש גם תסמינים של הפרעות תנועה ושל הפרעות ויסות חושי.
בעבודה עם אוטיזם חשוב לשמור על:
שמירה על סדר קבוע
הימנעות מגירוים מיותרים
לדבר במילים פשוטות
עידוד הבעה שפתית (עידוד קשר עין, עידוד הבעה מילולית וכו')
נקודה למחשבה:
האוטיסט חיי בעולם פנימי משלו אשר ייצר לעצמו.
לאוטיסט סדר אחר וצריך לתת לו את הזמן והמקום לשקוע בשקט שלו.
אנו צריכים לבדוק מהם צרכיו ולתת לו להוביל אותנו אליו.
לא לנסות למלא את חלל השתיקות אשר מביך אותנו.
